על צמד המילים "יום הולדת" אין אדם שאין לו דעה, רגש, זיכרון או מה לומר. כי עבור כולנו זה אירוע מכונן ,שעשוי לכלול רגעים של חשבון נפש, הכרה בעיני אחרים ואהבה שכל אדם זקוק לו בכדי לגבש אישיות בריאה. אנשים מוציאים לכבודו סכומי כסף רבים וגוררים זיכרונות לכל החיים מרגעים אלה.
עבור רובנו השאלה איננה
אם נחגוג אלא
איך. אין כמו תמונת יום הולדת לשדר שפע פרצופים ואירועים אשר מעידים על מי אנחנו, אווירת בית, אינטראקציות בין הסובבים, מצב רוח, אותנטיות או העמדת פנים, והכל סביב הנרות הכבים בנשיפה.
יום ההולדת הוא השילוב בין הישראליות שלנו לבין שפע המסורות והאריזות אותן ייבאנו מארצות המוצא שלנו ושל הורינו ואשר ערבבנו עם אחרים שאמצנו בהמשך.
תעודת הזהות של כל חברה ותרבות מתאפיינת באופנים שבהם היא מציינת את המעברים של מעגל החיים. חגיגת יום הולדת הינה במה עשירה להצגת "מי אנחנו". אירועים אלו מכילים בתוכם את השתקפות חיינו – מצבנו המשפחתי, החברתי, התרבותי, מצב רוחנו, יהירותנו או צניעותנו, מצבנו הכלכלי ועוד.
החברה הישראלית עברה רבות מהימים בהם אנשים שיוו חשיבות רבה למהות ולתוכן, ועד ימינו, שבהם העטיפה חשובה יותר מהאירוע, יום ההולדת עטה על עצמו אין סוף אביזרים, תכנים ותפאורות אשר הפכו לעיקר. החוגג עצמו זז הצידה מהמרכז, והליצנים והקוסמים הפכו לכוכבי היום הולדת.
אבל יום הולדת אינו מותרות. יום הולדת הוא צורך אנושי בסיסי, שמסמל את השייכות שלנו למעגלים השונים של חיינו – למשפחה, לחברים, לחברה.
יש בישראל כ-200,000 ילדים שלא שפר עליהם גורלם, ועקב המצב הכלכלי הקשה של משפחתם הם אינם חוגגים את יום הולדתם. גם לילדים האלה – ואולי להם עוד יותר - מגיע ליטוף לאגו. לכל ילד מגיע להרגיש כמו סלבריטי, כוכב, במרכז ... לפחות יום אחד בשנה.
עמותת מלאכי יום הולדת חוגגת יום הולדת לאלפי ילדים כאלה, כל שנה, על בסיס ההבנה העמוקה של מקומו של יום ההולדת בחיינו.
יום ההולדת הוא ראי של החברה. ויום הולדת לילדים שאין להם הוא תיקון חברתי מהמעלה הראשונה.
איך אנחנו עושים את זה? התשובה נמצאת במעגל הנתינה.